יום שני, 14 ביוני 2010

"אם, למשל, תחשבו ביתר עומק על המוות, יהיה באמת מוזר אם אגב כך לא יזדמנו לכם תמונות חדשות, שדות לשוניים חדשים." (ויטגנשטיין)

פרזנטציה סופית (!!!)






זהו, מגישים! תחושות של מתח, ציפייה, וגם קצת הקלה.
תאחלו לי בהצלחה.

אם כבר למות- אז בסטייל







הפקת אופנה גאונית- מתוך מגזין wound 5

כי האדם


כי האדם עץ השדה
שלום חנוך
מילים: נתן זך
לחן: שלום חנוך

כי האדם עץ השדה
כמו האדם גם העץ צומח
כמו העץ האדם נגדע
ואני לא יודע
איפה הייתי ואיפה אהיה
כמו עץ השדה

כי האדם עץ השדה
כמו העץ הוא שואף למעלה
כמו האדם הוא נשרף באש
ואני לא יודע
איפה הייתי ואיפה אהיה
כמו עץ השדה

אהבתי וגם שנאתי
טעמתי מזה ומזה
קברו אותי בחלקה של עפר
ומר לי, מר לי בפה
כמו עץ השדה

כי האדם עץ השדה
כמו העץ הוא צמא למים
כמו האדם הוא נשאר צמא
ואני לא יודע
איפה הייתי ואיפה אהיה
כמו עץ השדה

מתוך התעסקות עם הדפסי העצים נזכרתי פתאום בשיר "כי האדם עץ השדה". השיר מאוד התאים לי וגם עזר להבין מדוע אני מרגישה שהעצים מתחברים לי כ"כ לפרויקט... ההקבלה בין חיים ומוות של האדם והעץ, הנטיעה אל מול הקבורה, במקרה אחד יוצרת חיים ובמקרה אחרת חותמת אותם.